|
בכל העולם העצום הזה
הטבע והאנושות כולה
רק היא מצליחה להכיל
את החומר הנפיץ שהוא אני
בגאונות שאין לה מידה תדייק אותי
אהבה אין קץ ותפיח בי שוב ושוב
את חמצן האופטימיות
יש עוד בוקר ללילות של כשלון
תלחש על יצועי ברגעי השפל
ואתעורר בהנץ חיוכים בזכותה
אל תלכי ממני לעולם
יקרה אהובה ויחידה שלי
אמא
7.2.2009 |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.