|
בכל העולם העצום הזה
הטבע והאנושות כולה
רק היא מצליחה להכיל
את החומר הנפיץ שהוא אני
בגאונות שאין לה מידה תדייק אותי
אהבה אין קץ ותפיח בי שוב ושוב
את חמצן האופטימיות
יש עוד בוקר ללילות של כשלון
תלחש על יצועי ברגעי השפל
ואתעורר בהנץ חיוכים בזכותה
אל תלכי ממני לעולם
יקרה אהובה ויחידה שלי
אמא
7.2.2009 |
|
|
לפעמים אני
מוצאת את עצמי
נשלחת, מעויינת,
משופצרת ולפעמים
אפילו ממוחזרת!
בלי בושה!!
ואז אני
מתעוררת.
גולדה בסיוטי
לילה חוזרים
ונשנים בעקבות
טראומות
מודחקות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.