|
פעם
עמד כאן ענק
והביט אל אינסוף של ים
מבלי להיות מודע לעובדה שהוא ענק,
הוא פשוט הביט
כקטן באדם.
רגליו השאירו על החול סימנים
כאלה
0 0
רק יותר גדולים.
כשהגענו
הגלים שטפו את הזכר האחרון מאותן רגליים.
בעצם
אולי בגלל שהוא היה ענק
הוא כן ראה את תחילת סופו של הים.
אולי הוא ראה שם את סוף קיומו
ואולי הוא ראה אותנו
עומדות ומביטות בשארית עקבותיו
נעלמת. |
|
|
סע, סע, בפרה,
על פני גיא
והר,
יופי לי יופי לי
יופי לי יופי לי
זה כה נה...
לא, לא, זה לא
מתאים!
חרגול מלחין
קונצ'רטו ל-2
פרות ועז צד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.