יובל המאירי / שמורה |
עשרים דקות נסיעה מכאן
נושמת נרדמת כעת אהבת חיי
עשרים דקות נסיעה משם
אני מתוודע לקסם הזמן
לועס יממות במתינות ועוצם את עיניי
מלאכים מלטפים את פניה בידיהם הקטנות הרכות
ושומרים על חום גופה ומשתדלים שלא לבכות
והיא טהורה ושקטה ולה יופי עדין ומיוחד
והם יודעים שאסור להשאיר אותה לבד
דקות בצד ההוא
הן שבועות בצד הזה
והמרחק כל כך קצר כל כך ארור
נושם עמוק ומליוני חלקיקי אור מתוכי
נוסעים אל הצד האסור
בצד השני של העולם
עשרים דקות נסיעה מכאן
נושמת נרדמת כעת אהבת חיי
כשבאתי אליה לפני הדממה
הייתי נשאר ימים ארוכים
והיה עולם אחד והיינו כמו מים
הייתי מלטף את פניה באצבעותי הארוכות
ושומר על חום גופה ומשתדל שלא לבכות
והיא טהורה ושקטה ולה יופי עדין ומיוחד
וידעתי שעלי להשאיר אותה לבד
דקות בצד ההוא
הן שבועות בצד הזה
והמרחק כל כך קצר כל כך ארור
נושם עמוק ומליוני חלקיקי אור מתוכי
נוסעים אל הצד האסור
--------
5.3.09
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|