בידיים שלך נגיעות,
נגיעות עכורות.
כמו המים שטבעתי בהם
בשפתייך,
כמו הרוק בלשונך
שליקקת בלי הרף
כשלקחת אותי.
בבגידה.
"זו בגידה", כך אמרתי
ביושבי על כורסה
אזוקה בשברי זיכרונות,
בתוך יד דמיונית
שלופתת זרועי
חתכים, חתכים.
הנשמה שלי?
רטובה...
כמו מילה ממך,
כמו סליחה הנטבלת בדם.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.