תלוש מהמציאות שאת ליבי ניפצה
ואת דמותך היא פוצצה
כל הנחלים זורמים אל הים
ורק אני...
רק אני נשאר אי שם
אי שם באי בודד
שאת ליבי הוא מבודד
רוצה לשלוח מסר בבקבוק
לומר שאני חי וזקוק לחיבוק
אך הדיו אזל והעטים נמוגו
וחלומי מיום ליום רחוק הוא
כמו הלב המטפטף לתוך דלי
וזועק אלייך אהובתי
כפקק שעם חתום על הגולל
ליבי נושא תפילותי אל החלל
גומע משפטייך בתקווה לבאות
אך עודך מנפצת את כל החלומות
כחלון הניפץ לצדדים
מתנפץ ומתפוצץ לאלף רסיסים
הרימי נא רסיס ביד
כדי שאת ליבי תאחי יום אחד
כך מרגיש ליבי בכל עת
כי בוכה הוא עלייך כעת
כשמש החודרת מבעד לחלון
כך עודני מחכה לך גם היום
העט שאת ליבי חורט
וברית עם אכזבה כורת
הבנתי שאת לא מעוניינת
הבנתי שאת משחקת משחקים
ועתה נחבאתי אל הכלים
לו רק ידעת לדבר על רגשותייך
להביע במילים ספורות מה עובר עלייך
אך אני עודי לבד והתשובות כה רחוקות
שאלותי לתשובות שלך עוד מחכות
לא אמשיך לחכות לך עד סוף הימים
כתמי האכזבה הולכים ונעלמים
יודע שעוד לא התגברתי מספיק
אך קרוב הוא הרגע בו לאהוב אותך אפסיק