אתם בטח תוהים ואומרים מה הקשר?
ובכן ידוע שדת (חוץ מהמתכחשים) מקבלת לרוב אנשים אל חיקה,
מכיוון שרע להם וכמו כל בן אנוש, כולנו מחפשים מישהו שימלא את
החלל דמות כלשהי, יד חמה ומלטפת, אבא שיאמר מילה טובה, חבר טוב
שמקשיב, אבל עם כל אלה יש בעיה.
היד - או שהיא דורשת כסף או שהיא לא קיימת שצריך.
האבא - לא תמיד חי וגם כשחי עובד או עסוק במשפחה ובענייני
משכנתא ובצרותיו.
החבר - לא תמיד חבר ולעיתים אף מכשיל.
מה שנשאר זה דמות על אנושית והיא אלוהים בכל דמות שיתפוס, ובכל
מיתוס שבוחרים יהיה אשר יהיה הוא מקשיב ללא הכרזות ודעות,
חורצות לטוב ולרע, תמיד נמצא שם (או שלא) תלוי בשעות העבודה,
ואין הוא מכשיל אותך (או שכן) ואת זה יודעים עם הזמן.
לרוב אנשים פונים לדת כשרע להם שימו לב נתחו מצב ותיראו שזה
תופס.
לרוב ב-70 אחוז אם לא יותר השאר נמנים על כאלו שנולדו לתוך
משפחה דתית ודרך חיים שמושרשת מהמשפחה.
וכך גם האהבה:
האהבה באה בזמני חולשה,
בזמני צורך,
כשרע,
כשצריך ליטוף,
כשצריך חיבוק,
כשלבד וקר בחוץ.
הרצון לדעת שיש מישהו שחושב או דואג לך שם למעלה (אופס),
למטה,
בצד,
או בקצה השני של העיר.
היות והדברים תופסים לשני הנושאים החמים ביותר, בקרב בני האנוש
הם דומים (חוץ מבעיני החולקים על עובדות), ואף פועלים באותו
עיקרון.