שמוליק הנגיד / בדידות |
השכם וערב, היה מהרהר
על טיבה של דמעה
על טבעם של בני האדם
על טבעיותה של אישיותו שלו
ובין חלונות ותריסים מוגפים
היה מתהפך במיטתו, בודד אחד
עד שגילה שיש לו את עצמו
ולא הרגיש יותר לבד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|