אליס שיין / עדשה |
בהבהוב לא יציב
להתרפקות מאוחרת
רגעים יפים חולפים מהר מידי
מטושטשים, מבלבלים
בוחנת אותם, כל סנטימטר, כל הבעה
חושבת מה עבר לך בראש באותה השניה
חושבת, כמה שאתה יפה
מקרוב
והלוואי שהיית יכול להסתכל עלי
כפי שאתה מביט לעדשה
מבט שהקפאתי
בלחיצה אחת
חוטפת רגעים,
בולמוס של נוסטלגיה
זה המתכון המדויק
להרגיש כמה שאתה חסר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|