שירה ליידי-וייס / פרולוג |
גופי מתכווץ תחת מגע ידך
ועינייך הכחולות בוחנות את שפתיי
עד כדי חיוך
כל קו בפניך הוא מפה
אותה ארצה לחקור
עד הגיעי לחוף מבטחים
כשתחשוף את נפשי
בלילה בו אתמסר לחלוטין
בין שכבות הבגדים המוטלים
ועור הברווז הרועד
תתגלה בפניך
אותה התמימות שנשכחה
עם הזמן והשנים
ולב שבור לחלקיקים.
כשפתיך יישקו לשפתיי
אהיה כמו מכושפת
שנלכדה בין כותלי לבך
ואלך שבי אחריך
כשוליית קוסם נאמנה
גופי מתכווץ תחת מגע ידך
ידינו משולבות כאילו
היינו שם תמיד
עיניך הכחולות בוחנות את עיניי
בביישנות אסיט מבט
עד העונג הבא
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|