החלק הכי ארוך הוא לא ההיכרות.
היא רגעית
וברגע שמכירים
היא ממצה את עצמה.

גם לא הזמן שנמצאים ביחד
למרות שזה נראה ככה.
כל הרגעים מובילים לאותו הדבר
הפרידה

הפרידה היא החלק הכי ארוך
וכנראה שגם הכי כואב
ותמיד לא יודעים מה לעשות אחר כך
כי לא כמו שאר החלקים
אין עוד חלק שבא אחריו.
וברגע שנפרדת ממישהו
אתה לא יכול להכיר אותו מחדש.
זה פשוט לא עובד.

וזה חלק בלתי נפרד מהחיים,
ככה לפחות אומרים
אבל שום דוגמנית מטר שבעים
וגבר שמעשן סיגריה
לא יכולים לשנות את זה.
את התחושה -
כשנפרדים.

וכאילו כל פעם אתה חושב
"זה לא עומד לקרות''.
ואז, זה קורה.
ואתה לא יודע מה לעשות.
אתה לא יודע אם להמשיך הלאה
ואז שוב לעבור את הכל
ושוב להיפרד.

אבל אתה גם לא יכול להתנתק לחלוטין.
ואז מרוב פרידות אתה כבר מכור.
אפשר להגיד שאתה חי -
בשביל להיפרד.