אני ואתה, אני ואתה
זה אף פעם לא אנחנו;
אתה מביא איתך
זרים של כלניות
ופירות מתוקים
ואני מביאה גשמים וסופות,
ועלים שרק לפעמים הם ירוקים
כשאתה עוצם את העיניים,
מה אתה רואה?
לפעמים אני מקווה שאותי
סוף סוף, מביטה מעבר לזכוכית שבורה
ולפעמים אני מקווה שאתה רואה
נערה יפה בגינה, עם שמש מאירה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.