|
באמצע הלילה הרוח פועמת
אבק על פני פרגוד הנפש
אדוות כסופות בנהר
שלג על פני ההרים.
תהילת עולם, מפרשים של נצח
אוניות מלחמה חסרות שם
נשק ואש להמונים
ביכורי מסך הארץ.
היפה בבנות המאכלת
לוטשת עיניה בלהבי המכונה
המילים זורמות לאחור
להט החרב המתהפכת.
צירי הרגש פעורים בליבה
חרכים של חושך בלב הבשר
עולמות זרים לחישת האור
עיניים כחולות לרווחה.
|
|
|
הסלוגן שלנו
גדול וכתום,
הסלוגן שלנו
נוסע פתאום,
בבוקר נוסע בערב
הוא שב,
מביא לנו דאחקות
ביצים וחלב.
תומאס,
שלא הצליח לחשוב
על שום דבר שנון
באמת לכתוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.