שערים בסוגרים - אני נועלת
ובבריחים - חלון ודלת
עד תום הרוח הרעה השולטת
באני הנשלטת

בתוך תוכי הסודי
האני שבי האמיתי
אינו מחריש ומתנגד
הוא מנסה להתמרד

פזמון:
אני חורשת
תלמים לזרימה מחודשת
אורזת מכאובים מתפקחים
זיכרונות שטמונים בזמנים הנוגים
עלבונות קיץ
אחרונים נשטפים במים
שמחות קטנות בנועם דרכים
מפתות, מבקשות אותי לסלוח...

תובנות מתגבשות לנסות
לאחות רסיסים של תקוות
אל יום תענוגות להפציע
בעיניים נוצצות- להפתיע

פזמון:
אני חורשת
תלמים לזרימה מחודשת
אורזת מכאובים מתפקחים....

מחדדת חושים, כורעת בכאב
ללדת אותי קצת יותר חכמה
וציר אחר ציר חותך בזעקה
את השתיקה המדומה ..

פזמון:
אני חורשת
תלמים לזרימה מחודשת
אורזת מכאובים מתפקחים ...

והנה כבר עברה שנה מאז שנולד הספר "נרקיסים"
והנה אני בעשייה חדשה מחדשת ומרעננת בימים טרופים אלה.
וכבר חושבת ומתכננת מה אכתוב בדף הראשון
של הספרון "שושנים אדומות" שיתלווה לדיסק האהבה שיתנגן...
כריכה מעוצבת כבר יש...
וזה האחד מתוך העשרה...
אתם רואים?
צריך רק רצון גדול  ואין דבר העומד בפני הרצון  ורוח גבית
מנשבת מכל הסובבים ...
זה לא קל  וצריך הון שאין לי...
אבל עם האנשים הנכונים הטובים שבאמצע הדרך
הכל הכל מתברר הופך בהחלט להיות אפשרי