New Stage - Go To Main Page


איך אפשר להיות בת עשרים-ואחת ולכתוב על זקנה?
לכתוב בעט חד-פעמי על נייר חד-פעמי במילים חד-פעמיות
את מברשת השיניים האחת בכוס ליד הכיור,
את התלמים בלחי הקמוטה מזוקן.

לשבת בשיכול רגליים על הכיסא ולצבוע
על עיניים כחולות
שכבה עבה
של לובן
ולרקום את כתמי-היושן
על גב כף-היד.

ומי הטמבל הזה, שמיקם את שנות-העשרים בצמוד לשנות-העשרה,
ואת שנות-השלושים בצמוד לשנות-העשרים?

את הזקנה צריך לארוז יפה בנייר פרגמנט
ולשלשל לסדק הצר שבין הילדות לבגרות.
זה מקום אליו אף-אחד לא שייך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/4/09 23:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מ.נ פלוריס

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה