|
זהב לחשה השמש בחלומותיי
אורות בוהקים על פני כחול השמים
מסך הלילה עטר בכוכבים
אדום של אהבת אמת.
זהו תדר של מים עמוקים
נערת החבל מיטלטלת
לאורך ערוגות ההכרה
אני גונב בסולמות הסדר.
המוות אוחז במילים
הדם ניקרש לפירות אדומים
שדות הנצח של האלים
אדוות על פני הנחל.
תני לי לקחת אותך למקום אחר
בו הכול מובן מאליו
שם ראיתי את תכלת הלהבה
קורנת אותות וסמלים.
|
|
|
"כיכר העיר
התפוצצה
מאנשים"
"עזוב בוא נלך
לבמות חדשים?"
לא הצליח לי
הפעם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.