|
רַבּוֹת הַצִּפֳּרִים בַּטֶּבַעְ
עָפוֹת הֵן
בְּלַהֲקָה
אַלְפֵי גְוָנִים וְצֶבַע
שֶׁל אֵל
בּוֹרֵא עוֹלָם
אוֹ טֶבַע
צִפּוֹר אַחַת לִי יֵשׁ
יְקָרָה מִפָּז
וְלָהּ גְּוָנִים שֶׁל שְחוֹק וְצֶבַע
שֶׁל אַהֲבָה
וְשִׁיר
גָּוֶן אֶחָד לָהּ,
רַק
בִּשְׁבִילִי
וְלֹא תִּרְאֶה אוֹתוֹ עֵין זָר
כִּי עֵינוֹ גַּסָּה
נָקִי וְצַח נִשְׁאַר הוּא
לֹא שַׁחֲקוֹ הַזְמַן
וַאֲנִי עוֹמֵד מוּלוֹ
חוֹקֵר פִּשְׁרוֹ
נִפְעָם
רַק נִכְנַס הַזָר
כְּבָר נֶעֱלַם
|
|
|
אבן שוקעת
באביב,
מקלי בפינת
הביצה.
האדמו"ר מנסה
כוחו בשירת
הייקו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.