רוח נושבת
מכתבים שמעלים אבק
ואותה מנגינה צוענית שניגנת לי בהרים
מרימה את עיניי והשמש מסנוורת
הצעיף מתעופף לו ברוח ורק צליל הסיטאר נשמע למרחקים
שולח קולות קסומים נוגים
אליי

מערבולת רוחות ועלים מתעופפים
וקולות של רוכלים ואלו הם שוב ההרים
שיירות גמלים וכמה אופנועים על כביש לא כביש
ואני רוכבת לי שם בין ההרים

מכרתי שם בהרים את נשמתי לרוכל זקן תמורת מנגינה אחת ששווה
לנצח
ומאז היא שם חופשייה בין ההרים ואני איתה

והסיטאר מנגן ונרעד עם כל פריטה