כשהיקום מתמוטט עליך
כמו צלחת שנשברת על הרצפה
אתה מנסה להתפלל על אף
ששכחת את המילים -
כשהיקום מתמוטט עליך וברוב חוצפתו
מתייחס אליך כאילו היית אטלס השומר על העולם
אתה מנסה להישאר הגון ונאמן -
לא לבגוד באף אחד, לא להתנהג כאילו אין שום דבר להפסיד.

כשהיקום מתמוטט עליך
כמו סוס חולה ואפוף מוות
אתה מנסה שלא לצעוק,
לא להשתחרר בדחיפות, במכות -
כשהיקום מתמוטט עליך אתה מרגיש
תחושה קלאוסטרופובית ולחץ;
פתאום כואב לך הראש ואתה רוצה לצאת
אבל החדר לבן מדי, וזה כואב בעיניים.

כשהיקום מתמוטט עליך -
אתה רוצה לישון עליה
או להתעורר ולקלל אותה
ואז להתחרט ולבקש סליחה,
אלוהים, כשהיקום מתמוטט עליי
אני מרגיש שאני פשוט לא יכול.