עוד בתחילה נשבה לה רוח צוננת,
קרירות שליוותה כל מהלך,
היה לה מבט קר.
חיוך מרוחק ומוזר.

לובשת שחור ושומרת מרחק,
כך היא באמת? או שזה רק משחק.
מכירה רק דרך אחת,
הדרך שלה.

מתעקשת לעמוד בצדקת טעותה,
אין קמצוץ היגיון בעמדתה.
טבעות עשן מפריחה עד הגג,
השיכר אצלה הוא חלק מהמנהג.

טעות שלה היא צדק מנצח,
ואתה? בשבילה כמו עוד אורח.
פשרנות היא לה מילה גסה,
מעשיי אחרים נועדו רק להכעיסה.

אישה מברזל,
קר וקשה.
תתרחק! ברח!
תפוס מחסה!

אמונה אין לה באיש.
ידעת מזמן שנקלעת לעסק ביש.
הרפת מהכל ועזבת את הכפור,
תאמין לי, שיחקת אותה! גיבור.

לא מאמין שהצלחת להשתחרר,
מחפש את הצרות,
רוצה בעיות.
חוזר לזוג ידיים מתכתיות.

עומד על עקרונות ברגע הפיתוי,
הנאה רגעית מול הווה הזוי.
מרגיש פראייר ולא מסופק.
אבל כל הכבוד! היית חזק!

תוקפנית כל הזמן,
רק שחור או לבן.
חיבה וחום הם לה שפות זרות,
מוזר איך הן נשארות איתה, החברות.

אישה מברזל,
קר וקשה.
תתרחק! ברח!
תפוס מחסה!

אין דרך אותה להפשיר,
חבר טוב אמר והזהיר.
אתה לא מבין שאף פעם לא היה לה אכפת?
תסתכל מה קיבלת, כל-כך הרבה של מעט.

אשת הברזל, נתנה לך דרור,
מאושר, בורח מהכפור.
דומע משמחה, בולע חיוך.
זה לא עצב, אלא רגש הפוך.