[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סשה סמיט
/
לא נשאר דבר

נוח,
הפכתי נוחה בקיומי.
נוחה בזה שאין לי את הכוח להגיד יותר לא.
פשוט ויתרתי, הרמתי ידיים וקיוויתי שמישהו יעבור מעליי,
ייקח את ידי בידיו,
ויזרוק אותי רחוק מכאן, לבד.
השקט שאני כל כך זקוקה לו, לא מגיע.
נראה שזה כבר לא תלוי במקום בו אני נמצאת,
גם לא בעובדה שאין שם אף אחד מלבדי.
הוא פשוט לא מגיע,
ואני לא מסוגלת להגיע אליו.
מושיטה את ידיי, וכל כך מתאמצת לתפוס אותו שכמעט נקרעת
לשניים.
אבל הוא עדיין מעבר להישג ידיי.
ואני כבר מחוסרת כוחות, חסרת אונים, מחוסרת חיים.
כבר אין כוח להתנגד יותר, נראה שאינסטינקט ההישרדות אצלי פג
תוקף.
אני נותנת יותר מדי.
ממתי אפשר לתת יותר מדי? למה אני לא יכולה להמשיך לתת ולבקש רק
שיעריכו את הנתינה הזאת?
הנתינה המזוינת הזאת. זה נכון שתמיד רוצים את מה שאי אפשר
להשיג.
את ממשיכה לתת, ומענישים אותך על זה שאת לא נותנת עוד. פשוט אי
אפשר יותר. את מקיאה כוחות ואין לך יותר
את לא קיימת יותר. הם לקחו את כולך. לא נשאר דבר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה שמאשר את
הסלוגנים יקר,
עזוב הכל וטוס
לדפיוצר שלי, כי
אני מחכה לאישור
היצירות שלי מאז
בימה אחרת!
חוצפה!





לו יהי,
"פזמניק" ללא
חוש זמן או
התמצאות שדורש
כבוד!


תגובת המערכת:
אנוכי, זה שמאשר
את הסלוגנים, לא
כאן בשביל לאשר
את היצירות
הדביליות שלך.
אני כאן בשביל
לאשר את
הסלוגנים
הדביליים שלך.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/3/10 13:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סשה סמיט

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה