ההרים שבסדום רקדו לה
הבקעות שבעמק חיכו לה
הנשים שבעיר סגדו לה
כי רחל חזרה ותהיה עמם.
כנרת אמרה כי דום תעמוד
ההרים מסביב יצאו במחול
וכל עצי התומר אשר בשדרה
שחו אפים וקדו קדה.
ורחל מחייכת יורדת בשביל
השביל היורד אל כנרת הגן
שם חיתה ותהיה עמם לעולם.
רחל הצנועה התמה בנשים
טבלה היא ציפורן בקסת הדיו
ותכתוב אגרת אל מלך סדום.
שלום לך מלך סדום, הרם במלכים
מלכם של הרים ושליט המלח הצח
אנה הסר מרותך מעמם
כי עד כאן בכנרת שמעתי בכיים.
ושוב טבלה רחל ציפורן בדיו
כתבה אגרת לגברים שברחוב
אנא חיכו לרבות בלכתן
כי עד לכנרת הגיעה זעקתן.
גם לחצבני לבניאס ודן
כתבה מכנרת רחל התמה
כתבה, כי אתם תחיה לעד
ובקשה שימשיכו לזרום לאגם.
ומאז יצהלו ההרים שבסדום
צהלה הכנרת ושמח הרחוב
הנשים רקדו וצהלו מרוב שמחה
כי רחל אתם חיה לעולם.
© |
