מישואית אחת / תקוות שווא |
עטויות במיטב המחצלות
נוצצות כיהלום
כאוצר אקראי בחולות
מפתות בלחישה
ואין שוטר בגבולות.
הו, תקוות שווא
תמימותי קראה לכן מרחוק
הראתה לכן את הדרך
בקריצה, בבת שחוק
חשדותיי נמסו להם
והתאדו עם הרוחות.
הו, תקוות שווא...
(שברתן לי את הלב).
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|