|
מחנה הבסיס הרחק מאחור
ושיירת יאקים של מעלה
נושאת את ביתי וחמצן ריאותיי
בסבך הערפל
לקריאה: "אחריי" -
מדשדשות רגליי על אדמה מקריחה
מעבר לקו הצמיחה הירוק
כמו מעבר לקו האוייב
שוב... חוזר השקט
לאוויר האפלולי הטחוב
לרקע צלילי לולאות הברזל. |
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.