נטע התמר / קיפאון |
אין צומח בה ומעליה
הזכות כבר לא קיימת לך
לעשות את הצעד לאחור
גם לא מושכת קדימה
הערפל לוטש עיניו מעלה
סלעים מטה נוגסים בשיניהם
בחבלים קרועים לעייפה
נזכרת בחדרך המוסק
בוער
לוחש מקירותיו את ידיו הארוכות
חובקות בצווארך
אל ההר
לברוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|