[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כל אחד חיי בפינה אחרת,
ורק אני נשארתי מפוחדת,
נשארתי עם הלב שלא רוצה להפסיק -
שלא מוכן לשים נקודה אלא רק פסיק,
שמש זורחת, קרן אור מאיר אל חדרי -
ועל פניי חיוך, וגם הוא לא אמיתי
לזיוף בחיינו נתנו מקום מכובד,
הרוע חודר ללב כמו סכין-חד
לאט לאט הכל נכחד,
ובעיניי הכל שחור, לא מיוחד
הטעם נעלם, איכות התקלקלה
שוכבת לגמרי לבדי, באותה המיטה
ומדמיינת אותי אחרת
יותר חזקה ויותר מבוגרת,
וכרגיל חוזרת לזיכרונות
לימים היפים שיצאתי לבלות
לא בזבזתי דמעות והייתי חזקה
הימים היפים שלא הכרתי אותך
שיחקתי בבנים, הייתי אלופה
עד שיום אחד התפוצצה הבועה
הילדה האכזרית והרעה, התאהבה
הייתי רק אני, רק אני ואתה
הכל היה טוב, ולא חששתי מכלום
עד שיום אחד, הכל התפוצץ בבום!



2.12.07







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כזה אני, נחבא
אל הכלים ולא
מחפש כבוד
ומעריצים


אחד שממחזר את
הסלוגנים


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/4/09 21:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורלי אנדרייב

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה