|
והנה שוב אותו סיפור
אתה מדבר את שאסור
על סמטה חשוכה בה שני אנשים
קרובים...
אנשים צמאים לדעת
על כל מה שקרה בנינו
על הסודות והשקרים
ועד כמה שהיינו
קרובים...
פזמון:
אין שום דבר כבר שיחזיר אותי אליך
אני המשכתי הלאה בלעדיך
גם ברגעים שזה מרגיש חסר
אני יודעת
שאני לא רוצה יותר.
שוב עוד רגע של ייאוש
אני נשכבת על הספה ונבלעת בתוך סרט
שאתה שם עם אחרת
אולי...
פזמון:
אין שום דבר כבר...
שוב עוד רגע של ייאוש
אני נשכבת על הספה ונבלעת בתוך סרט
על איך אתה והאחרת...
קרובים. |
|
|
החיים הם כמו
דלי מלא בחרא.
(שניהם מלאים
בחרא)
מי שלא הבין את
את האנלוגיה הזו
יכול לפנות בכתב
אל מי שהוא רוצה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.