נגור שנינו בקיבוץ בצפון, אתה עם החברה ואני מרחק 5 בתים משם,
עם הסטלן החצי-גותי שלי ושני החתולים.
אצלינו ינגנו כל הזמן DOORS, הסטלן גרם לי לאהוב אותם, בתמורה
אני מקבלת שעת SLIPKNOT פעם בכמה זמן.
אתה בכלל בקושי בבית, נסעתם שוב לאיזה טרק בנפאל, אני והסטלן
פלשנו לכם למקרר, חברה שלך היא היחידה מבינינו שקונה אוכל
אמיתי.
היא חכמה לצערי, בדיוק כמוני, היא גם מרשימה ומעניינת אותך
כמוני (אבל בצורה שונה) והנורא מכל, היא ממש אדירה ואנחנו בכלל
חברות נורא טובות.
זה לא התחיל ככה, בהתחלה היא עוד חשדה, אמרה לך שאין אפלטוני,
אח"כ היא התרגלה, לא הייתה לה ברירה, היא קלטה שזו עסקת חבילה,
בסוף היא הבינה שהיא בכלל צריכה אותי, יש לך מצבי רוח שהיא לא
יודעת מה לעשות איתם, או מה לקנות לך ליומולדת, יש בך צדדים
שרק אני מבינה.
אתה והסטלן אחוקים, עד כמה שזה מוזר, משחקים אחד-על-אחד במגרש
של הקיבוץ, מדברים עליי לפעמים, הוא חושב שאני מושלמת, רק אתה
יודע שגם אני חושבת שהוא מושלם.
לא יוצא לנו כל-כך להפגש באמצע שבוע, עבודה, לימודים, קשרים
בהתהוות, אבל כל יום שישי אני והסטלן מנסים להוריד אחד מהשני
את הידיים ולבוא אליכם לארוחת ערב כשעל שנינו מרוח חיוך
מטופש.
נשים מוזיקה מגניבה ברקע, נאכל ובעיקר נשתה המון יין, חברה שלך
תגיד שטויות שיצחיקו אותי נורא ובלב אני אחשוב שאני בעצמי
הייתי משדכת לך אותה, הסטלן שלי יציע לי לרקוד ונרקוד לכם
בסלון חצי שיכורים.
אחד מאיתנו יישלוף ג'וינט, בהתחלה עוד נהייה חברותיים, נשב
ברביעייה, לאט-לאט בלי שנרגיש, אני ואתה נצא לגינה, נשב על
הנדנדה שלכם, נעביר מיד ליד, ונצלול לשיחה.
חברה שלך והסטלן במטבח, מארגנים בשכרות את הבית, זה כבר לא
מפתיע אותם כשאנחנו נעלמים, הם מסתכלים עלינו דרך הדלתות
השקופות, שניהם מחייכים, כל אחד לעצמו, חיוך של
'הנה-הם-שוב-מתחילים'.
ואני ואתה נצלול כל הלילה לתוך אמצע יום שבת, נשתה קפה ונפרוש
לישון עד לסופשבוע הבא ובחתונה שלך אני לא אדע, אם אני בוכה
מהתרגשות או כי הלב נשבר לי טיפה, ואני אהיה כל כך שמחה.
אני והסטלן שלי נשמור לכם על הילדים כשתסעו לעשות פוייקה
בבן-שמן או משהו ואתם תשימו עין על החתולים כשנסע לWACKEN כל
שנה.
יהיו לנו חיים יפים מותק, נאהב אותם נורא ואני תמיד אהיה החברה
הכי טובה שלך, מרחק 5 בתים ממך, אני מקווה.