אני הייתי הראשונה לראותך
מבעד כוונת, בחשכת ימינו.
אור קטן שלחתי אל לבך
אדום-לייזר, זה מה שהיה
בנמצא.
עשית מה שהיית מוכרח -
קפצת לאחור;
ושנים היה החושך
סמיך מדיו.
זו אני שהביטה בך
מעל הרחוב הבוער.
אני יודעת, העשן מסמא
גם את העין שאינה ממצמצת.
זו אני שנפלה על ברכיים
בלב עיר אלוהים אחרים
אני, שיודעת את כל השפות
פתאום לא מצאתי מילים.
זו אני, שבשקט מרפה
מהכפתור היחיד, האדום
ועכשיו, אהובי, גם אתה אינך
אלא פנים בחלום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.