|
דמויות בשחור נועלות בשער
חלונות שקופים למגע האור
עיני חושך כבדות לרעד
מנשרים חדים של הבנה.
איים ויבשות על פני מרק הארץ
גושים של חום ולבן
הקור מרטש בבשר
מאגנים שלמים של דעת.
הרוח נושבת בגידי המכונה
תבליטים צרובים של רגש
מאגדים צורמים לחישה
אלות נהר חסרות שם.
תמימות היופי הרושף
הכוח בעיניי המתבונן
הנה אני פוקח עיניים גדולות
כל כך הרבה כוכבים.
|
|
|
מהמוצדקות
במה חדשה לשלטון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.