New Stage - Go To Main Page


העצבות הזאת
הדמעות שלה על פניך הן
פסיעות של נווד על חול
כיוונן מהיכן שהיית
זולגות להיכן שהיית צריך להגיע

בכל פסיעה השארת מעט מעצמך
אכן אתה מתכלה
ואם הרוח עוד לא מחתה אותן
היא עוד תמחה
ואם לא הרוח אז הזמן
ואם לא הזמן
אז ממלא הן לא היו קיימות
וחיית באשליה

פעם אהבת ילדה פעם תינוקת פעם כלב
פעם היית אח קטן פעם אח גדול
פתאום היית אבא
ואפילו לא שמת לב

הכאב שלנו הוא על מה שהגדיר אותנו פעם ואיננו
למרות שאולי מצבנו הרבה יותר טוב ובכל זאת
להיות אדם זה לדעת שכל פעם
שאנחנו פותחים את הלב לאהבה
אנחנו גם פותחים צוהר להרבה מאד צער
שעוד יחזור אלינו
להיות אדם זה לדעת ובכל זאת...

מדוע אין אתה יכול בלי?
כי אהבה היא כמו אויר לנשימה
ובלעדיה אנחנו דג מפרפר מחוץ למים
גם חסרי אונים,
זמננו קצוב

הפעם החלטת כבר להמצא בנקודה העתידית הזאת
שבה אתה מרגיש את הערגה למשהו שהיה בעבר
ואתה מצטער שלא ניצלת אותו כתום (אי אפשר)
רק שהפעם המצב עדיין קיים בהווה,
ואתה מתכוון ולהנות מכל רגע,

תמיד היית רומנטיקן חסר תקנה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/3/10 19:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוסי שווץ

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה