אומרים שהזמן מרפא את הכאב
אולי זה באמת נכון. כי כל פעם שאני מסתכלת
בתמונה שלך הזיכרון מתחיל להיות מעורפל יותר.
אך זה עושה את הכאב חזק יותר.
שאולי אני מתחילה לאבד את דמותך המחייכת.
ארבע שנים באותו תאריך כותבת לך מלאת געגועים.
השנה כבר הפסקת לבוא לבקר אותי בחלומות,
וזה לא עושה את זה כואב פחות.
הפסקתי לשאול למה , למדתי להשלים עם אובדנך.
אך להתגעגע לא אפסיק לעולם,
אתן הכל להרגיש את ידייך השמנמנות
ולראות את עינייך מחייכות.
הייתי מבקשת לגעת שוב בגופך, רק לחיבוק אחד נוסף.
שיתן בי כוח להמשיך לחיות עם צל דמותך
אך בינתיים תמשיך לשמור עלינו מלמעלה,
בזכותך קורים דברים טובים.
יום יבוא- ואני מבטיחה
אחזור לשמור על ליבך.