על משכבי אעלה והמלאך יופיע
עטוף טלית משי ולראשו כתר זהב
נגע בידי, לחש הוא לאוזני
קומה עורה בני והבא את הבשורה.
עם שחר יצאתי סהרורי לרחובות
תר הפתחים פתחי האלמנות
ניצב מול דלת ביראה וברעדה
לילדה מביא בשורה, אביך נפל בקרב.
כה וכה נדדתי ועל כתפי צרור הבשורות
מאחור שמעתי בכיין של אלמנות
ומקיש שוב על דלת ומולי ריבה דומעה
אהובי נפל שואלת, והאבל נח עלי.
ואנוס כנשכני כלב מעיני יתומים ואלמנות
אבוא אל המלאך ואשיב את צרור הבשורות
בביתו פגעתי בילדה מין הפתחים
נצבה דומם, רוטטת, ודמעות עטפו פנים
שואלת המלאך מדוע, ומה פשר הנופלים.
והמלאך מחריש אוזניים ופיו חתום מלים
והילדה שואלת, ואין איש שישיב.
© |
