ברחובות שוממים הקירות מתקלפים
האנשים עצובים והמוות יפה
הקיץ מרתיח החורף מקפיא
ואלוהים לא עוצר אפילו לקפה

ברחובות שוממים הזמן כמו עוצר
אבנים משתלבות כבר לא משתלבות
החיים הם אפר שממתין לרוח
האדם מקלל את נגיסת התפוח

ברחובות שוממים אין זמן לחיים
כולם דואגים לדור לא קיים
אוכלים את הלב ושותים אוויר
מרימים את הראש ומביטים אל הים

ברחובות שוממים אין לי מרפא
ברחובות שוממים יש לי חזון
ברחובות שוממים אני בבית
רחובות שוממים - רחובות של אסון.