יעל שטראוס / שירה חדשה |
בנבכי ליבך
שואלת את עצמי - מדוע
על מה - הטירחה
הרי ביקשת למות
מידי ביקשת
וקמת
והלכת
וברצותך מתת
מה אחפש
בין נבכי ליבך
אם נבחת
וגירשת
בדרכך השקטה
ועודני טועה - בנבכי ליבך?
אחרי שנקמת את נקמתך?
מדלתך אותי זרקת -
לך אמרת
אזי
לליבך לחשת
אין דרך חזרה:
דלתי נעולה
ושלעד תזכרי
הכול בגללך
הן באת ובכית!
שאשא יגונך?
לו צחקת
לו רקדת
לו זימרת בדרכך
הרי את חיי הייתי נותן
את הכול בשבילך....
בחרת בדמעה?
דלתי נעולה!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|