|
השדים שלך
איפה השברים
כל האסוציאציות האלה
כל השברים הקטנים שאספת
שאספת ב
רחוב
מה אני מבין מכל זה
פרחים על הקבר של ערפת
או עיניים סגורות לרווחה
מה אני מקבל
שדים במרפסת
שדים בחדר השינה
אין הגיון בכל זה
אני לא מוצא כל
היגיון בזה
מתבלבל
מסתבך בעצמי
אם הייתי יכול להיות
פשוט יותר
אם הייתי יכול רק להגיד לך
את חסרה.
|
|
|
זה התחיל כבר
בגיל חמש. ממש
בהתחלה, עם
הפרסומת הראשונה
שלי לקונדומים.
כבר אז הבחנתי
בשינוי במדיניות
של סוכנות. אני
זוכרת איך צעקתי
על הסוכן שלי,
על למה הוא מביא
לסוכנות ילדות
קטנות שלא
מוכנות לעולם
הזוהר התככני.
וצדקתי. אפילו
אמא שלי אמרה.
דוגמנית בפרץ
נוסטלגיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.