בהיותינו מי שאנחנו
ילדים
פזיזים ומודעים
פחדנו מהעולם
אצנו אל הזוועות
עשינו את מה שרצינו להיות
בהיותינו מה שאנחנו
מבולבלים
מי ידע את כיוון ריצתנו הסומאת
מי ידע טוב מאוד
ובתוך תוכנו השוכן
דוחף בחוטים
מושך את גבינו
אל עבר הנודע
שממנו נאלץ להפסיק להתעלם
בהיות המקום המצב והזמן
בהיות האופק מעורפל מה מכאן
בהיות כל העמק פרוש לפנינו
נותרנו עומדים במקום
חרשים ועיוורים
רק שנינו. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.