|
היום רציתי למות
בכיתי רק מהמחשבה על זה
בכיתי כי ידעתי שאם לא הייתי כזאת פחדנית הייתי עושה את זה
בכיתי על ההרגשה הנוראית הזאת
בכיתי שזה גם בגללך
וכעסתי
עלייך. עלי.
למה אתה גורם לי להרגיש את הדברים הללו
ואתה אפילו לא יודע שזה מה שאתה עושה
אתה בא והולך
נותן משהו ושוב לוקח אותו
ומשאיר אותי בתוהו ובוהו
בתוך בלבול עצום ואי ידיעה
מה קורה פה בכלל?
מה קורה לנו?
מה נהיה מאיתנו?
אנחנו פשוט לא מסוגלים להיות אחד עם השני
אנחנו לא מתחברים באותה מנהרה
ובכל זאת מנסים שוב ושוב ושוב
לא מסוגלים להניח
לשחרר
אני רוצה רק טוב בשבילך
אני יודעת שזה לעולם לא יהיה איתי
אני לא הנחמה הזאת בשבילך
ואתה לא הנחמה הזאת בשבילי
וכנראה שלעולם לא נהיה האחד בשביל השנייה
אני רוצה לחבק אותך ולומר לך
אני אוהבת אותך
אבל אתה צריך אחרת וגם אני
אני רוצה להיות חזקה בכדי לשחרר אותנו
אני לא מסוגלת להשתנות בשבילך
גם אתה לא
ובזמן האחרון אנחנו זרים לחלוטין
ושוב אני בוכה בלילות
ואני לא רוצה את זה יותר
היה לי מזה מספיק
ושוב אני מתייסרת
נדמה לי שהבנתי - וכמה שזה עצוב
אבל אהבה זה לא בשבילי
|
|
"...מי זה דופק
בדלת בשעה
כזו?..."
יצירתה האחרונה
של אנה פרנק
בבמה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.