מור דיין / רוטינה של נחמות קטנות |
היגון הופך לשיר,
והצער למילים.
נחמות קטנות אני אמצא,
בגוף שצמא למגע ידי
בחיוך שמבשר על בואי.
כי אנשים קטנים אנחנו,
נקודות בתוך ההמונים
שמחפשים ולא מוצאים.
את עצמם, אולי אותנו.
אולי גם אנחנו.
אני אספור אחת אחת
את טיפות המאמץ
שנטפו ממצחך
כשהיית מעליי, כשהיית בתוכי
כשהטרפת יצריי.
והזמן המרפא
ניצב יתום,
ללא הועיל
בין כתלי אהבתנו,
כמיהתנו.
כי כש...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|