|
את מטפסת במרום נפשי
ואני נלאה בין סדינייך הסתורים
ובראי שלי מוסיף יופייך ללהוב
רואה רגעך כמו נצח מתמשך.
עליתי אלייך למקום עדנת הגפן
פרדס ופרי מתוק וגם גינה ודשא
עשבי גן-עדן רקמת חיוך מלאך
רפרוף כנפי ציפור נחפז בצמרות.
ועדיין צלולה נפשי מתכלת עינייך
כלת געגועיי ופאר אשליותיי
ניחוח שרף גופי נודף בין שמלותיי.
ועדיין שבים המים ממתק כישופייך
ואני רק מתייפח אורב בין קמרונייך
חתן אור הירח על שער חביונך. |
|
|
"ליבי במזרח
ואנוכי
בבית-זונות
בתל-ברוך".
-יהודה הלוי עם
טוויסט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.