|
שגרה שאוחזת
מעמעמת ניצוצות
בתוך ערימת היומיום
מחפשת את המילים
את המנגינה
שירים שחודרים
חורצים את שק הדמעות
ומאפשרים לנהר הבדידות
לזלוג החוצה
לפלס דרכים בעולם
אולי כך מוצאים
מי שיזרום
אתך.
"כל הזעם השקט הזה שאין לו איך לצאת
מעוור מלראות ועוצר מלתת
מה צריך לקרות כדי שנבין
שאי אפשר יותר לשאת
את הבדידות הזו שרואים על הפנים
כתובה בעיניים, כתובה בעור חריצים עמוקים,
קורעת את הנפש חתכים חתכים
בור גדול בבטן שכולנו מכסים" (באמת ומקרוב, מוקי) |
|
|
הדג לא משתין
נקודה. עזבו
אתכם ממה
שאומרים ועוד
יותר ממשפטים
דלוחים כי אם
אין אני לי אז
מי לי?
הדג לא משתין
משום מקום, אז
מאיפה כל השתן
יוצא אתם
שואלים?
הוא מזיע את זה
החוצה, זה נשמע
דמיוני אבל
אמיתי, לראיה
הים שמלא בדגים
מים וריח של שתן
(אבל זה לא, זו
זיעה).
צ'ארלי
אמסלמוויץ'
מהנדס מזון בכיר
ביחידת ההסרטה
של דו"צ, בתדרוך
אחרון לפני
המבצע. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.