דרור ארי גולדין / וידוי |
שרצה להיות הלילה
כדי לראות אהובתו
דרך אלף כוכבים
פגשתי את עצמי
פעם בעודי הערב
ולמען האמת
לא הסתכלתי על דבר.
חיפשתי מטפורות חדשות
לומר ירח
הגיתי בפרגמנט אחד
אחרי הארבעים
כך הפכתי לצללית
ולרחשים ואל הריח
המתקתק של שהייה
במחיצת הכוכבים
קווי מתאר נמוגו
המילים התמסמסו
צרצרים הבענו יחד
צרצורים תבניתיים
אז היינו כמות שהוא
כמות שאנו
כמות שזה
מאז חדלתי להיות כך
וחזרתי לשירים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|