פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי אֶל גּוּשֵׁי-הַנֵּאוֹן הַלָּבָן
שֶׁמֵּעַל לַמִּטָּה
לָחַשְׁתִּי, "כּוֹאֵב לִי"
ש-ְפָתַי נָעוּ לְלֹא-קוֹל
הָאוּלָם הָיָה גָּדוֹל וְקַר
צִנּוֹרוֹת שֶׁל פְּלַסְטִיק מְלַטְּפִים אוֹתִי
צִנּוֹרוֹת מִשְׁתּוֹמְמִים
צִנּוֹרוֹת גְּמִישִׁים מֻפְתָּעִים מִמֶּנִּי:
אֲנִי עֲדַיִן כָּאן?
צְלָלִים מִתְקַהֲלִים מֵעַל מִטּוֹת רְחוֹקוֹת
צְלָלִים מַבִּיטִים בְּמָה שֶׁנִּשְׁאַר מִמֶּנִּי
אֵינָם מְבִינִים
בְּאֵיזֶה עוֹלָם אֲנִי?
תּוֹסִיפוּ לוֹ מוֹרְפְיוּם אָמְרָה הָרוֹפְאָה.
דן ספרי
©
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.