[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אומרים שהחכם האמיתי הוא מי שלומד להיות מאושר, או לפחות שלו,
כי הוא משריין את חייו בהיגיון, כך שעלבונות ואסונות בקושי
משפיעים עליו. אך מה שמשמח או מאמלל אותנו הוא לאו דווקא
האירועים עצמם, אלא איך שאנחנו תופסים אותם, ובתפיסה הרגש חשוב
יותר מההיגיון. כלומר, הבנאדם לא שמח מפני שיש לו סיבות לשמוח,
אלא מפני שכך הוא מרגיש. וכך הוא מרגיש בגלל גורמים שנעלמים
מעינינו, שקשורים הרבה יותר לביולוגיה או לתכנית אלוהית מאשר
לנשק ההגיון העלוב והחלוד שבידינו.
האם הכלי היחידי שמסוגל לגבור על הרגש הוא היגיון?
רק הוא יכול לומר: התחושה הזאת אינה מציאותית, עליי להתגבר על
עצמי.  ומה שמחריד באמת בכל זה הוא שכשתצליחי להיות שמחה את
עלולה לחשוב אותו הדבר, משהו כמו: האהבה הזאת לא מציאותית, זה
רק טריק ביולוגי. ולפי ההיגיון הזה, כל החיים- החיים שלי, עם
כל הטוב ובעיקר הרע- הם אשליה או צל עובר.

לוסיה אצ'ווריה






רציתי מרפסת ולא עניין אותי כלום





היינו צריכים עכשיו לשבת
על ספה רעועה
באיזה מרפסת
עם בקבוק של ג'ק
לדחוף אצבעות
אחד לשני ל
אף
להנות מהשקט הזה
של הביחד הרבה
זמן
לדגדג
לשמוע ג'אז ברקע
בוקע מפאתי הבית
שלנו
לחייך עם כל השיניים

אני לא מצליחה, לעזאזל






מדי פעם, כשאני
מסתכלת לך
בעיניים
ורואה את עצמי משתקפת
אני מבינה
כמה
אני
באמת
מכוערת




הדבר היחיד שאני אוהבת בך
היא הדרך
בה אתה
מחבק
אותי
כמו בן זוג שאיתי כבר שנה
כשאנחנו
הולכים לישון




אלכוהול נח לי באצבעות כבר ארבעה ימים רצופים
והשעה אינה 15:00 אפילו,
נדמה שרק ככה אני מצליחה לכ-
טוב





אני גומעת
ליטרים של הבנה
תן לזה
לזרום
בתוכי
תן לזה, תפסיק להלחם
תן לזה לבוא
להגיע
לקרות גם לך, להבין
לקבל את
זה
עליך
כמו ברכה,
רדומות לי הלחיים
כבר כמה
שעות
כואב לי בצדדים
של ה
לב
תתן לזה לקרות לך
כדי שתוכל
להכיר
אותי
ולהוקיר אותי
כל עוד לא טבעתי
בכאב הפשוט
הזה
המר






אתה אומר
"כבר לא
בא לך, את לא
נמשכת אלי
כבר"

אני חושבת
אנחנו זרים

הייתי רוצה שתגיש לי
גבינות עם עובש
עם קיסמים נעוצים
בקוביות,
שתשקה אותי ביין אדום
שתשקר לי
שתקרא לי מילות אהבה של
וולט ויטמן או ביאליק
או לפחות
יונה ולך

שתנסה להרשים אותי
או לפחות לגבור עלי

שתגרום לי לרצות
להתפשט
באמצע היום




אני שונאת להתחנן



אני מסתירה ממך
אדים של אלכוהול
כשאתה מת-
קשר

מתחבאה בפאבים מעופשים
בנחלת בנימין ב
צהריי היום





אני מספרת לעצמי
מעשים ומעשיות
מעללים על
מתעללים
שמבצעים בי זממם
בזמן העבודה
ושולחים אותי הביתה
אליך
עם זיעה יבשה

כדי שאוכל
לגנות את עצמי
לשם שינוי

במקום לשבח





אומרים שכשמתאספים אנשים
במקום בו
אלכוהול חופשי
נזיל
ומותר
אפשר לראות באמת
למי יש יצר
הרס עצמי





אני מערבבת אותך
בן זוג יקר שלי
עם רומנים זולים
ואל
כוהול
יקר

כדי להרגיש חיה



חריף לי

מוזג, תדלל לי עם קוביית קרח בבקשה



16.2.09







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני יושבת
שאומרים לי
-אתקשר ולא
מתקשרים.


מחכה ליד
הטלפון.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/3/09 20:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעלי אשת חבר הקיני

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה