צביה אופנברג / לכתך |
והיה זה כי הלכת
לא פסקת מלכת
לא הפנית מבט אחור
ולו רק פעם אחת
לא אמרת לי אף מילה
אף לא מילה של צער
את הלכת לך לדרכך פשוט הלכת.
(פזמון)
את שתקת
השפלת מבט
לא פסקת מלכת
והותרת מאחוריך
ים של זכרונות
רגעים רבים עברו
עפו בשלכת
ומאחוריך
התאפס הזמן.
והיה זה כי עזבת
לא פסקת מלכת
לא נופפת לי לשלום
לא הזלת דמעה
את הלכת לך לדרכך
עטופה בצער
את הלכת לך לדרכך
פשוט הלכת.
והיה כי נעלמת
אל תוך חשכת הליל
לא לקחת איתך מאום
לדרכך הארוכה
לא עצרת ולא כשלת
לא בקשת לנוח
את הלכת לך לדרכך
פשוט הלכת
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|