מי גועה בחצרות כשיש לו בית לכאוב בו?
מי יוצא לנדודים כשהוא יודע באמת מקומו?
מעל גגות אדומים זריחה מתקרבת
זו הקרירות הזו
המרעידה בלי משים
תרנגול רחוק קורא
ואדם ראשון כבר פוסע אי שם
בלי לראות אני יודעת
שפניו נוקשים

מי נשכב בטרם עת כשיש עוד לפניו?
מי ממתין לבוא הלילה כדי שילווה בהמון צלליו?
ניצנים סוגרים תריסיהם בחשש
האפלה מגששת דרכה ללבבות
זאב מיילל ביער סמוך
יש מי שרק עכשיו מתחיל יומו
בלי לראות אני יודעת
שאישוניו נרעדים

מי לוחש בשעה שאפשר כבר להישמע?
מי מחפש בין מילים את שלא ניתן כלל לכתוב?

מי עייף כבר לחשוב, להרגיש ולכאוב
אך למעשה אין לו ברירה?