יום סתיו סגרירי
ואני יושב על גבעה בנוף הררי
מסביב דשא ירוק
ורואים את השקיעה באופק רחוק

אני פותח בקבוק יין ישן
נותן לו לנשום שיקבל קצת חמצן
לוקח לגימה ונשכב לאחור
בוהה בעננים ומסתנוור מהאור.

"לחיי כל הזדמנויות המפוספסות"
אני קורא בקול
"ומה שלקרות היה יכול"

היין נכנס לי למחזור הדם
מחמם את עורקיי ועוד רגע נרדם
ושוב במחשבה צלולה אחרונה
לחשתי "כמה חבל שזה לא קרה"

השמש האדומה התחלפה בירח
לבן,גדול ובוהק
ואני עדיין על הגבעה
בוכה וצוחק
טיפה אחרונה של יין נחתה על לשוני
ומחיתי עוד דמעה מאפי.

"לחיי כל הדברים שלא הספקתי לעשות"
צעקתי אל ירח של שעת חצות.
הירח נעלם
ושוב השמש פצעה קרניה על עיניי
הבקבוק מזמן ריק וחיוך על פניי

זה סתם עוד יום סתיו סגרירי
ואני רואה את האור שלוקח אותי.