איזבל לארן-ורסיין / בשבילך |
פטה מורגנה מסתבכת
בשברי זכוכיות
בקבוקים ורגשות.
כל מה שנלגם,
על הים.
בלי יד ענקים
שתהיה זדונה או בוטחת.
אזוק מאחורי סורג מאוויר,
והבריח אלכוהול ורוד.
אז מישהו אמר לי פעם
שכדי לקחת לי את החופש,
צריך רק לפתוח את היד.
לשמוט את הקרקע תחת רגליי
ולתת לי לרעוד.
אפשר להרפות,
אני אמצא את הדרך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|