|
שלא יתפורר האופק הספון בתוכך
כי בתוכך פסעתי מן התהום לאור
כי היית מתיקות האביב הרועדת
ואני התפללתי כי עדנך לא תקפא.
בתוכך ראיתי נופים מרהיבים של תמוז
ראיתי גפני זהב על פליאת גדותייך
בתוכך רטטתי כמו כספית קטיפתית
בלילה לבן רטוב מטל ודמעות.
שלא יתפורר האופק הספון בתוכך
כי רק בתוכך צפתי על פני אדוות גלייך
כי בתוכך בהק הרקיע מיופייך הרקום
כמו בעיר ורחוב אחוזים ניצוצות.
פרשי כנפייך בנהר הזיו והתשוקה
ונדבר בלשון הערפל הכמוס של הפרח
אפפי אותי כמו היית ים אש יוקד
ואבער כמו סנה הדור צמרתך היחפה. |
|
|
מי ייתן ותצא
כבר מהארון!
פרובוקטורית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.