מיקה גבריאלי / רוצה לכתוב את שמך |
מבט אטום,
עיניך יבשות כידיך
וידיך בלויות כאהבתך,
רגליך דרוכות ללכת כשם
ששפתיך סדוקות.
קולך חלוש ופגיע אך
משסה בי את מילותיך ככלבים.
לא אזכור את המגע המהוסס בחיבוק
את הפחד שלך לפגוע
אנסה ללא הצלחה לשכוח
את הכמיהה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|