נטע התמר / זריחה |
נזכרתי בו
באהבה שהתחילה
ונשארה כך מרחפת באוויר
וידעה האהבה
לרפד לי מענן לבן שנשכח
כרית שהיד תהיה בה נתונה
רק למשוך ולהתרפק
לבנות שכבות על שכבות
כדי שאוכל שוב להתרומם
לקבל יד מושטת לאחר
שקיעה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|